רש"י על ברכות ט״ז א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ברכות ט״ו ע״ב:כ״ט רש"י על ברכות ט״ז ע״א:ג׳ »

1 ברכות פתח ↗

אֹהָלִים לִנְחָלִים, דִּכְתִיב: ״כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע וְגוֹ׳״ — לוֹמַר לְךָ: מָה נְחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה — אַף אֹהָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

498 לא ברור האם כוונתו לתיבת "יושב" או לתיבת "אוהלים", כי שתיהן בפני עצמן מורות על לימוד התורה. וכמו שאמרו יומא כח: "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהן". ולהלן פ"ב מ"ז אמרו "מרבה ישיבה מרבה חכמה". וכן אמרו ברכות טז. "מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות", ופירש רש"י שם "אהלים - בתי מדרשות". ונאמר דברים לג, יח "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך", ופירש רש"י שם "ויששכר - הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים". ובברכות סג: אמרו "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר במדבר יט, יד 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל'", ופירש רש"י שם "היכן מצויה התורה, באדם שימות באהלי תורה". ובתנחומא משפטים אות יט אמרו "וכן אתה מוצא ביעקב, שכתוב בו בראשית כה, כז 'איש תם יושב אוהלים', 'איש תם' במעשים טובים, 'יושב אוהלים' עוסק בתורה". ומבואר מדבריו כאן ש"התורה" המוזכרת במשנה עוסקת בלימוד תורה מדת יעקב, ולא בשמירת המצות. אך א"כ איך הוכיח למעלה מאמירת יעקב לעשו "תרי"ג מצות שמרתי" שהיתה ליעקב מדת התורה, הרי זה עתה ביאר שתורה לחוד, ושמירת המצות לחוד. ובעל כרחך שלמוד התורה שהיה ליעקב אינו חולק מקום לעצמו, אלא הוא מגדיר את המצות של יעקב כשייכות למדת התורה. שהואיל ולמוד התורה היה ליעקב בפרט, עד שנאמר אצלו "יושב אהלים", לכך התרי"ג מצות ששמר שייכות למדת התורה. וראה למעלה בהערה 387 שנתבאר שם שהמצות מסווגות לשני עמודים; עמוד התורה כולל את המצות שנועדו להשלים את האדם, ואילו עמוד העבודה כולל את המצות שנועדו להכניס את האדם תחת רשות ה'. והואיל ואין דבר המשלים ומרומם את האדם כלימוד תורה כמבואר למעלה בהערות 410, 417, ובתפארת ישראל פ"ט הערה 53, לכך מצות הנעשות בד בבד עם לימוד תורה משתייכות לעמוד התורה, ולא לשאר עמודים. וראה בתפארת ישראל פ"כ הערה 72 שנתבאר גם שם שתרי"ג המצות ששמר יעקב נובעות ממדת התורה שהיתה לו. ומיניה מוכח הדבר; בתפארת ישראל פל"ה תקיב. ביאר שיש למצות שתי מטרות הכנסת האדם תחת רשות העלה, והשלמת האדם, ולכך ניתנו המצות בשני אופנים; עשרת הדברות, ושאר המצות. עשרת הדברות נועדו למטרה הראשונה, ושאר המצות נועדו להשלמת האדם הובא למעלה בהערה 387. והוסיף שלכך עשרת הדברות שנכתבו על הלוחות, נכתבו גם בתורה שמות כ, ב-יד, כי אף הן משתייכות למצותיה של תורה. נמצא שעשרת הדברות שבלוחות מורות על המטרה הראשונה הכנסת האדם לרשות ה', ותרי"ג המצות מורות על המטרה השניה השלמת האדם. ומתוך שיעקב אבינו הדגיש לעשו ש"תרי"ג מצות שמרתי" מוכח שמדובר על מצות השייכות למטרה השניה, וכמו שנתבאר. וראה להלן פ"ב הערות 306, 615.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1309 לשונו בדר"ח פ"א מ"ב ר.: "יעקב היה לו מדת התורה, כמו שאמר בראשית כה, כז 'יעקב איש תם יושב אוהלים'... למוד התורה היה ליעקב בפרט, כי אצלו נאמר 'יושב אוהלים', שזה נאמר על הלומד בה". ובגו"א בראשית פכ"ד אות טז תב. כתב: "תורה ליעקב, יושב אהלים". הרי "אוהלים" מורה על לימוד תורה. וכן אמרו ברכות טז. "מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות", ופירש רש"י שם "אהלים - בתי מדרשות". ונאמר דברים לג, יח "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך", ופירש רש"י שם "ויששכר - הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים". ועוד אמרו ברכות סג: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר במדבר יט, יד 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל'", ופירש רש"י שם "היכן מצויה התורה, באדם שימות באהלי תורה". ובתנחומא משפטים אות יט אמרו "וכן אתה מוצא ביעקב, שכתוב בו בראשית כה, כז 'איש תם יושב אוהלים', 'איש תם' במעשים טובים, 'יושב אוהלים' עוסק בתורה". וכאן כוונתו גם שהאוהל מורה על פנימיות שכתב מיד "כאשה 'כבודה בת מלך פנימה'", וכן כתב בנצח ישראל פנ"ט תתקז.: "ובמדרש ילקו"ש ח"ב רמז שיב ד"ה כה אמר, 'כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב' ירמיה ל, יח, לפי שנאמר בראשית כה, כז 'ויעקב איש תם יושב אהלים', אמר לו הקב"ה, התחלת באהלים, חייך כשאשוב לירושלים, בזכותך אני חוזר. אמר רב שמואל בר נחמני, 'כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב', 'אהלי אברהם ויצחק' אין כתיב כאן, אלא 'אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם'. וכן הוא אומר במדבר כד, ה 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל', עד כאן. ומה ענין זה בשביל שהתחיל יעקב באהלים, כשישוב לירושלים ישוב בזכות יעקב. אבל פירוש זה, כי יעקב היה לו מדריגה העליונה הפנימית הנסתרת, לכך כתיב 'ויעקב יושב אהלים', אשר האהל עשוי להיות שם בפנים. ולכך אמר כי בזכותך אשוב לירושלים, ולהיות שכינת כבודי במקדש בפנים, והבן זה".

1 אהלים לנחלים – כנחלים נטיו כאהלים נטע:

2 אף אהלים – בתי מדרשות. אהלים לשון נטיעה נופלת בהם שנאמר ויטע אהלי אפדנו דניאל יא:

2 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

פירוש - במלים "מי יגור באהלך" רק זכר ה"סור מרע", אך עדיין לא הזכיר ה"עשה טוב". ואודות שהאוהל נחשב למקום שאין בו חוצץ ומפסיק בין הדברים שמאהיל עליהם, הנה אמרו בגמרא ברכות טז. "מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים "בתי מדרשות" רש"י שם מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות". הרי שהשוו אוהלים לנחלים המטהרים אדם. וכשם שבטהרת אדם אין שום חוצץ ומבדיל בין הנחל לאדם, כך אין שום הפסק וחציצה בין האוהל לבין הדבר הנאהל. וכן מת מטמא באוהל, כי בכך נחשב שיש קירוב בין הטומאה לשאר דברי האוהל כפי שביאר בהספר בסוף ספר גו"א במדבר קפד.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

43 לשונו בח"א לסנהדרין קה: ג, רמו:: "כאילו אמר מה טובו אהליך יעקב, שהוא אוהל קדושה, כי האוהל והמשכנות הוא מיוחד לקדושה". ובברכות טז. אמרו "למה נסמכו אהלים לנחלים, דכתיב במדבר כד, ו 'כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו'', לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים "בתי מדרשות" רש"י שם מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות". ולמעלה כתב "כי האוהל שם הצניעות" וראה הערה 31. וצניעות שייכת לקדושה, וכמבואר בנתיב הצניעות פ"א ב, קה:, והובא בחלקו לעיל פנ"ז הערה 130. ולכך "האוהל... מיוחד לקדושה". וכן הוא בסמוך הערות 62, 63.

« רש"י על ברכות ט״ו ע״ב:כ״ט רש"י על ברכות ט״ז ע״א:ג׳ »